מנעד קולך

מנעד קולך מלטף /
את אוזניי /
ומתפשט מתעלות השמע /
אל רשתות עצביי /
החשופים, הנעים /
כאצות עדינות בתוך /
אוקיינוס גופי /
הנדרך, הנפתח /
כקונכיה רכה אל הצלילים /
העמוקים, החושניים שבסיומות מילותיך.
קולך מושך אותי
אליך
כמו שירת הסירנות המפתה
את ספני הבדידות
לשקוע כבדים מכמיהה
אל קרקעית הזויה
של שיכרון לילי חסר פנים.