את האבן החדה

את האבן החדה /
הנלחצת אל ליבי /
אינני יכולה להסיט, /
מתוך המועקה /
לא מוצאת את המלה /
להניחה כפיסת הרגעה
על הפצע,
על צריבת הקעקע
אותה אני נושאת
מתחת לעור.
ברגע לידתי
אמי נתנה בי סימנים
כשחזרה מן המתים,
את צלקות הנפש, את ריח השרוף
ממנה נמשכים אליי
שורשי אוויר שקופים,
קרעי אתמול טרוף
תועים בין מחוזות האפר
שכוסו ירוק.