יום המוות

כשאבחר את יום מותי, /
אשוב הביתה, אליך, /
למות במיטתי הטובה /
בזו שמשך שלושים שנה /
בקצה המרוחק ממך /
העמדתי פני מתה /
וחיכיתי שהבוקר כבר יצלצל
בשעון המעורר,
ואז לא יכולתי יותר
לשאת בגופי את
הסודות, השתיקות, הניכור
אני יודעת שהנה, עוד מעט
אחזור לביקור
להתכרבל בגעגועים
אל מה שעבר, אל שיכול היה להיות,
נקרע ולא אוחה
במיטה האמריקנית שלנו
שלא ידעתי בה
שמחה,
אבל הפעם,
אולי בסוף הדרך
אמצא בה את
המנוחה.